|
|
|
|
|
|
המעברות בגדרה
היישוב היהודי שמנה בארץ 600,000 נפש התגייס למשימת קליטת העליה הגדולה שהחלה עם שוך קרבות מלחמת השחרור. גם גדרה תרמה את חלקה למבצע אדיר זה. היישוב בין אלף הנפשות קלט בשנים 1953 – 1949 כשלושת אלפים עולים שהגיעו מכל קצוות תבל: תימן, רומניה, עיראק, פולין, מצרים, מרוקו, טוניס, הודו, איראן, לוב ועוד.
 |
בשנת 1950 הוקמה המעברה הראשונה ושנה לאחר מכן בגבור גלי העליה הוקמה גם המעברה השניה אלה הבטיחו את קליטתם הראשונית והארעית של המוני העולים. המגורים היו באוהלים ובפחונים. צריפי עץ הועמדו לרשות בית-התינוקות, כיתות הלימוד, המכולת והמטבח. בקיץ שרר חום כבד ומים נתנו במשורה. בחורף היה קור עז וגשמים חזקים. בשנת 1950 היה צורך דחוף לפנות עשרות ילדים בגלל הצפה של עשרות אוהלים בגשם הסוחף. זו הייתה תקופת ה"צנע" כאשר היישוב הותיק החליט להתחלק בפת לחמו עם העולים הרבים. קופת חולים העניקה שרותיה, הילדים בגיל בית-הספר למדו בכיתות שהוקמו במעברה, חלק מהם למד בבית-הספר "המזרחי" בגדרה. חלק נוסף הצטרף לבית-הספר "פינס".
המבוגרים עבדו בשרותים הפנימיים במעברה, אך רובם ככולם עבדו בעבודות חקלאיות במושבה או בעבודות יזומות כמו ייעור וכבישים. בזמנם הפנוי למדו תורה ובילו במפגשים משפחתיים וחברתיים. במעברה הוקם גם סניף של "הנוער העובד והלומד". היישוב הותיק התגייס להושיט עזרה. מנהל המעברה יעקב מנילוב ובת-שבע בן-אליהו ממועצת-הפועלים וארגוני הנשים השתדלו לקרב את העולים אל המציאות הישראלית.
|
חזרה |
|
|
|
|
|
|
